written by נכתב ע"י אופיר שץ | FutureValue


סעיף 14

במקום להפנות אתכם לנוסח הרשמי החלטתי לתת כאן הסבר קצר, פשוט וברור ככל שניתן.

במאמרי זה אתייחס לתקופה שלפני חוק פנסיה חובה ואחרי חקיקת החוק.

לפני חוק פנסיה חובה:

כאשר הינכם מסיימים את עבודתכם, הדיעה הרווחת היא כי, הינכם זכאים לתשלום כספי מצד המעסיק במידה ופוטרתם קרי, המעסיק החליט על סיום עבודתכם.
במידה והחלטתם לסיים את עבודתכם ולהתפטר, קרוב לוודאי שלא תיהיו זכאים לדבר מצד המעסיק. ( ישנם מעסיקים שהפקידו כספי פיצויים בשוטף לקופת הפנסיה/ביטוח מנהלים

[קופה אישית לפיצויים. קופה מרכזית לפיצויים] בתקופת העסקה. במידה וסיום העבודה מגיע מיוזמתכם, עומדת לזכותו של מעסיקכם האפשרות לדרוש חזרה את כספי הפיצויים וזאת בהתאם לסוג הקופה בה הופקדו הכספים (קצבה/הון). )

מאמרים שיכולים לעניין אתכם

במידה ופוטרתם, יחוייב המעסיק לשלם לכם את כספי פיצויים בגובה: שכר אחרון (שכר הקובע לתנאים סוציאליים ובהתאם לתקופות ואחוזי משרה) X מספר שנות הוותק בעבודה.

במידה והתפטרתם, אינכם זכאי לקבלם.

אך במידה ונחתם הסכם עבודה בינך לבין מעסיקך וכללתם בתוכו את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, פוטרתם או התפטרתם, תיהיו זכאים לכספי הפיצויים הצבורים בקופה, לפי חישוב שאפרט, ע"פ גובה השכר פר שנה .

לפניכם דוגמת חישוב לגבי סעיף 14

שנות וותק בעבודה: 4 שנים.

שכר שנה 1: 10,000 ש"ח
שכר שנה 2: 12,000 ש"ח
שכר שנה 3: 13,000 ש"ח.
שכר שנה 4: 15,000 ש"ח.

ביום סיום העבודה, יקבל העובד: 10,000+12,000+13,000+15,000=50,000 ₪.

אלולא נחתם הסכם על סעיף 14 בין העובד למעסיק היו קורים 2 דברים:

במקרה בו פוטר העובד: על המעסיק היה לשלם לעובד 60,000 ₪ (שכר אחרון X מספר שנות הוותק) מה שניתן לראות בהקשר לדוגמא למעלה כי, יכול היה העובד להרוויח עוד 10,000 ₪

(60,000-50,000).

אך, אם היה מתפטר העובד מיוזמתו, לא היה מקבל דבר מהמעסיק.

סעיף 14

אז מה בעצם כדאי לעשות?

סעיף זה ניתן גם לטובת המעסיק וגם לטובת העובד אך זה תלוי במספר גורמים שאגע על קצה המזלג.

ישנם מעסיקים הנוהגים לשלם פיצויים בכל מצב (לדוגמא כמקובל בתעשיית ההייטק). לאותם מעסיקים, יש יתרון בלחתום על סעיף 14.

מעסיקים בתעשייה המסורתית, במידה ולא נהגו לשלם פיצויים בעת התפטרותו של העובד, כמובן שסעיף 14 מייטיב עם העובד ומבטיח לו סכום כל שהוא בכל מצב בין אם התפטר או פוטר.

נקודה נוספת שניתן לציין היא התלות בגידולי השכר לאורך שנות עבודתו של העובד.

ניתן לסכם זאת כי התאמת סעיף זה תלויה במספר גורמים: אופי העסק, רמות השכר, מדיניות המעסיק, וותק העובדים ומצב נזילות כספים.

במידה ובחר המעסיק והעובד לחתום על סעיף 14, צעד זה יגרור ויחייב את המעסיק בהפרשה שוטפת לקופה אישית לפיצויים(קופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה) ויחייב בנוסף לבטח את העובד בכיסוי אובדן כושר עבודה במידה ובחר העובד בביטוח מנהלים.

אחרי חוק פנסיה חובה:

בעקבות חקיקת חוק פנסיית חובה, חייב מעסיקכם בהפרשות לתוכנית פנסיונית ללא תלות בסעיף 14, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים.

למאמר בהרחבה

פנסית חובה – מקרה פרטי של פנסיה חדשה מקיפה

לטבלה המעודכנת
למאמר בהרחבה

לדוגמא:

בפנסיית החובה, חייב המעסיק בהפקדה לפי *שיעורי הפרשה הקבועים בחוק (ראה בהמשך) מה שמעיד על אחוז נמוך יותר כאשר נחתם סעיף 14 וכן, גובה השכר המוגדר להפרשות הוא עד השכר הממוצע במשק (9,089 ₪ נכון ל-1/2014) מה שלא מן הנמנע כי יוכל המעסיק להפריש ולהשלים פיצויים עד השכר המוכר לתוכנית פנסיונית (4 פעמים השכר הממוצע).

במקרה בו לא נחתם סעיף 14, נהנה המעסיק מההפרש בין ההפקדות שחייב לבין מה שהיה משלים אלולא נחתם הסכם זה.

בשל מורכבות הנושא, ניתן להעזר בשירותים שלנו ונשמח לעזור, כל נושא לגופו של עניין.

* שיעורי הפרשות נכון ל-2014:

תגמולי עובד – 5.5%

תגמולי מעסיק – 6%

פיצויים מעסיק – 6%